החלטה בתיק מ"ת 50588-05-13

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(2) + סעיף 29 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום תקפו המשיבים ביחד עם אדם בשם סאשה גוטמן ועם אחרים את המתלונן במהלך מסיבה המונית במבנה נטוש במעלות.  כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות גוף לרבות שבר דו צדדי בלסת והוא אושפז ונותח.

ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. זו הבקשה שבפני. ביום הגשת כתב האישום, בתשובה לשאלת בית המשפט, הצהירה ב"כ המאשימה/מבקשת כי  "בכפוף לכך שיוצעו חלופות ראויות ומרוחקות, אולי גם  שייבחנו על ידי שירות המבחן, אנו כנראה לא נעמוד על מעצר עד תום ההליכים".

מהלך הדיון באותו המועד, ביום 27/5/13, עיין בית המשפט בחומר הראיות עיון ראשוני. צוין כי קיימות ראויות שיש בהן כדי לבסס עילת מעצר בשלב הדיון הראשוני. עוד ציין בית המשפט כי המשיב 1 שמר על זכות השתיקה בעוד המשיב 2 מסר גרסה. צוין כי קיימות עדויות של המתלונן ואחרים המזהות את המשיבים כמי שביצעו את עבירת התקיפה. עוד ציין בית המשפט כי בנסיבות העניין נראה שעל פניו ניתן לשקול חלופת מעצר שתבטיח מניעת מפגש עם המתלונן ועם עדי התביעה.  בית המשפט גם ציין כי נראה שראוי יהיה לבחון חלופת מעצר בשלב ראשון, אף ללא שיוגש תסקיר בעניינם של המשיבים, זאת בשים לב ללוחות הזמנים של הגשת תסקירי שירות מבחן. במועד זה הציע המשיב 1 להשתחרר לחלופת מעצר במעלות עצמה וציין כי אין לו כל כתובת אחרת. המשיב 2 הציע להשתחרר לחלופת מעצר בבית אביו המתגורר בקיבוץ כפר חרוב.

בית המשפט דחה את הדיון ביומיים כדי לאפשר את בחינת החלופות. ביום 29/5/13 השלימו הצדדים את טיעוניהם. יצוין כי למעשה לא טענו ב"כ המשיבים לעניין תשתית הראיות. הדיון כולו התמקד בבחינת חלופת המעצר.

בכל הנוגע למשיב 1 - הוצעה כאמור חלופת מעצר בבית הוריו שבמעלות. לדיון התייצב רק אביו של המשיב. אמו לא התייצבה, עקב אילוצי עבודה. במהלך חקירת האב התברר כי האב אמור להתחיל לעבוד ביום 6/6/13 במקום עבודה חדש. סדרי העבודה שם טרם הובהרו לו. בנסיבות אלו לא ניתן היה לברר גם בצורה מעמיקה את יכולתו לשלב פיקוח על בנו עם עבודה. כאמור, גם אמו של המשיב עובדת ולא התייצבה לדיון. אין למשפחה, כך נטען, אפשרות להציע חלופת מעצר אחרת או מפקחים נוספים. בהתאם נדחה הדיון ליום 5/6/13 כדי לאפשר לאם להתייצב.  בכל הנוגע למשיב עצמו צוין, על בסיס דברי המשיב 1 בדיון הראשון, כי הוא הורשע בצבא בעבירת נשק או אלימות ואולם הרישום הפלילי טרם אותר.

בכל הנוגע למשיב 2 - כנגד משיב זה מתברר כתב אישום נוסף, ת"פ 42688-04-12 של בית משפט השלום בעכו.  עניינו של כתב אישום זה בעבירה לפי סעיף 406(ב) ובעבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין. מדובר בפריצה וגניבה שלרכוש מבית פרטי.  הובהר לבית המשפט כי בזמנו נעצר המשיב 2 ושוחרר לחלופת מעצר בבית אביו שבכפר חרוב. בהמשך הותר לו לחזור ולשרת ביחידתו בצבא. לאחר חלוף זמן הוסרו התנאים המגבילים שהוטלו עליו והוא חזר להתגורר בבית אמו במעלות. שם גם ביצע, כך לכאורה, את העבירות נשוא כתב האישום שבפני. יצוין כי כתב האישום הנ"ל הוגש כבר לפני שנה ואולם עד היום לא הושלם הליך ההקראה ולמעשה היה קבוע כתב האישום להקראה ליום 4/6/13.

עוד התברר במהלך הדיון, זאת באקראי ומדברי המשיב 2 בעצמו, כי הוגש נגדו גם כתב אישום נוסף בעבירות תעבורה. בבדיקה שנערכה מידית התברר כי אכן תלוי ועומד כנגד המשיב כתב אישום שעניינו  בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא פוליסת ביטוח. ביום 30/5/13, למחרת הדיון בפני, הורשע המשיב בעבירות הנ"ל. בית משפט לתעבורה בחיפה גזר עליו עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים והפעיל עונש של פסילה מותנית בחופף. בנוסף נגזר על המשיב 2 עונש של פסילה מותנית של רישיון הנהיגה וכן קנס כספי (תיק פל"א 3713-02-12).   

מכלול נתונים אלו אשר התברר במהלך הדיון בפני לא באו לידי ביטוי בטיעונים שהושמעו בפני. יצוין כי התברר שחלק מהעובדות לא היו ידועות לב"כ המאשימה. מדובר בנתונים שיש בהם גם כדי להשליך על סוגית הליכי בחינת עילת המעצר במסגרת הדיון שבפני, לרבות בחינת האפשרות לשחרר לחלופת מעצר.

בכל הנוגע למשיב 1 - כאמור לעיל, לא הוצגה בשלב זה חלופת מעצר ברורה ככל שהדבר נוגע לסדרי הפיקוח המוצעים. יצוין, כפי שכבר פורט בהחלטה קודמת, כי המשיב שמר בחקירתו על זכות השתיקה ומכאן שלכאורה גם קיים קושי לאמוד את מסוכנותו [בש"פ 8638/96 נחום קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 200, 207 (1996); בש"פ 748/10 שומי איסקוב נ' מדינת ישראל (18.2.10); בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מ"י (10.3.11)]. כשמביאים בחשבון שחלופת המעצר המוצעת היא במעלות, ושקיים קושי של ממש למשפחתו בהסדרת פיקוח רציף, נראה שגם אופן בחינת עילת המעצר ואפשרויות השחרור לחלופת המעצר מחייב בדיקה מעמיקה יותר.

בכל הנוגע למשיב 2 - מתברר במהלך הדיונים בפני כי מדובר, לכאורה, בצעיר שבעניינו ריבוי הליכים פלילים.  בכל הנוגע לכתב האישום המתברר בעכו - ער אני כי עומדת למשיב חזקת החפות ואולם העובדה ששהה בחלופת מעצר מצביעה כי קיימות בפרשה הנ"ל ראיות לכאורה לביצוע העברות המיוחסות לו. עוד מתברר שהגם ששהה בעבר בחלופת מעצר לא היה בכך כדי להרתיעו ממעורות חוזרת בפלילים.  על זאת יש להוסיף את תיק התעבורה בו הורשע ביום 30/5/13. הרשעה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות מצביעה על מסוכנות. מעבר לכך, העבירה של נהיגה בזמן פסילה מצביעה כי מדובר בצעיר שאינו מקיים החלטות שיפוטיות במובן זה שקיים קושי לתת בוא את האמון הבסיסי לצורך שחרורו לחלופת מעצר  [בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (25.1.11); בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל ( 22.2.2007); בש"פ 4574/07 מדינת ישראל נ' אבוקיעאן (28.5.2007)].

ער אני לאמור במכתב פקדו של המשיב 2 בצבא וכן למכתב מנהל המוסך מקיבוץ כפר חרוב. לא ברור אם אלו יודעים על מכלול מעורבותו של המשיב בפלילים. בכל מקרה הצהרותיהם בפני. עם זאת, הנתונים בעניינו של המשיב 2 מעוררים את שאלת האמון שניתן לתת בו, כמפורט לעיל.

אשר על כן, ועל אף ההחלטות שניתנו בעבר כפי שפורט לעיל, אני מורה כדלקמן:

הצדדים ישלימו את טיעוניהם בדיון שנקבע למחר, 5/6/13. ב"כ הצדדים יתייחסו לכל האמור לעיל. עוד יתייחסו לעמדת המאשימה כי בכל מקרה אין מקום לבחון את חלופות המעצר בטרם יוגש תסקיר בעניינו של כל אחד מהמשיבים. לאחר השלמת הטיעון ישקול בית המשפט את כל הנסיבות כפי שהתבררו וייתן החלטתו.   

לעניין זה יצוין כי בין לבין עיין בית המשפט בחומר הראיות. מאחר וב"כ הצדדים לא טענו לעניין תשתית הראיות לא מצאתי לנכון להרחיב מעבר לאמור לעיל. עם זאת, פתוחה הדרך בפני ב"כ הצדדים לטעון גם לעניין תשתית הראיות וגם לעניין המסוכנות ועילות המעצר האחרות, הכול כפי שימצאו לנכון.

יובהר, למען הסר ספק, כי בית המשפט טרם גיבש כל עמדה סופית. עם זאת בית המשפט גם אינו רואה עצמו כבול לדברים שנאמרו בפתח הדיון ביום הגשת כתב האישום, דברים שכאמור נאמרו בטרם היו בפני בית המשפט כל הנתונים כפי שהתבררו בהמשך. הצדדים יערכו להשלמת טיעוניהם על בסיס כל האמור לעיל. 

המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לב"כ הצדדים כדי שישקלו את היערכותם לדיון הקבוע למחר, 5/6/13.  יודגש כי אני משנה את סיווג הדיון הקבוע למחר מדיון שנקבע לשם שימוע החלטה לדיון שנקבע לשם השלמת שמיעת טענות באי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, במעמד הצדדים ובאי כוחם.